דף הבית » מדינות האיחוד האירופי
האיחוד האירופי הוא התאגדות מדינית של מרבית המדינות באירופה (27 מדינות), אשר נועד להגביר את שיתוף הפעולה בין המדינות במגוון רחב של נושאים. האיחוד נולד מתוך רצון ליצור שיתוף פעולה כלכלי ומדיני הדוק יותר בין מדינות אירופה לאחר מלחמת העולם השנייה (ממש כפי שהאו"ם החל להתהוות בתקופה זו, כדי לקדם מטרות צנועות יותר: את השלום העולמי).
התהליך של הקמת האיחוד האירופי החל עם הקמת קהילת הפחם והפלדה האירופית בשנת 1951 (ECSC), שכללה את גרמניה, צרפת, איטליה, בלגיה, הולנד ולוקסמבורג, שנועד להביא לשיתוף פעולה בנושא של תעשיית הפחם והפלדה. שיתוף הפעולה המוצלח הזה התפתח לאט לאט למדינות נוספות ועניינים נוספים, והגיע עד ליצירה של מטבע משותף, הורדת מכסים בין מדינות האיחוד, יצירת משק משותף ותנועה חופשית בתוך מדינות האיחוד.
כיום האיחוד האירופי הוא יצור כלאיים: זו לא פדרציה של מדינות כמו בארצות הברית (בה יש ישות המנהלת את יחסי החוץ, הביטחון וחלק מהעניינים הפנימיים של המדינות), אבל גם לא מדובר באוסף של מדינות נפרדות. מדובר בגוף בעל כוח עם מוסדות, המהווה משקל נגד למעצמות העולם באסיה (סין) ואמריקה (ארצות הברית).
אחד ההסדרים הידועים של מדינות האיחוד האירופי הוא מה שנקרא אמנת שנגן. כ-27 מדינות באירופה חתמו על אמנה בשם אמנת שֶנְגֶן (Schengen), המסדירה בין המדינות את מדיניות ההגירה וביקורת הגבולות הפנימית. האמנה קובעת כי אזרחי כל המדינות החתומות על האמנה, יכולים לנוע בחופשיות אל ומחוץ כל אחת מהמדינות, מה שהופך את כל המדינות הללו לכאילו אזור אחד מאוחד. בין המדינות הללו אין ביקורת גבולות, ולמעשה גם אין בדיקת מכסים (מכוח הסכמי האיחוד האירופי).
מדינות האיחוד האירופי החתומות על האמנה, אף קבעו במשותף רשימה של מדינות שאזרחיהן יהיו חייבים בהוצאת ויזה בכניסה לאחת ממדינות שנגן (כאשר מי שמחזיק בויזה הזאת, יכול לנוע בחופשיות באזור שנגן במשך 90 ימים בטווח זמן של 180 ימים), וכן רשימה של מדינות הפטורות מהוצאת ויזת שנגן (כאשר גם אזרחי מדינת ישראל פטורים מכך). עם זאת, החל משנת 2024, אזרחי המדינות הפטורות יהיו חייבים בהוצאה של מה שנקרא אישור ETIAS, שהוא אישור אלקטרוני אשר מוציאים באופן אוטומטי, ויאפשר למדינות האיחוד האירופי בקרה על מה שקורה בגבולן ובשטחן.
האיחוד האירופי מונה כיום 27 מדינות, כאשר כמעט כולן חתומות על אמנת שנגן. מנגד, ישנן מדינות שאינן חברות מלאות באיחוד האירופי, שכן חתומות על אמנת שנגן. המדינות הבאות חתומות על אמנת שנגן, וכן הן חברות באופן מלא באיחוד האירופי: אוסטריה, בלגיה, הולנד, גרמניה, יוון, פולין, קרואטיה, הונגריה, פורטוגל, צ'כיה, איטליה, סלובקיה, סלובניה, לטביה, דנמרק, ליטא, ספרד, אסטוניה, לוקסמבורג, שוודיה, צרפת, מלטה ופינלנד.
מנגד, איסלנד, שוויץ, נורבגיה וליכטנשטיין, גם הן צד לאמנת שנגן, אך אינן חברות באיחוד האירופי, כל אחת וסיבותיה. לעומת זאת, אירלנד (ועד לפני הברקזיט, גם בריטניה) היא חברה באיחוד האירופי, אך אינה צד לאמנת שנגן. משום כך, אזרחי אירלנד צריכים להצטייד גם הם באישור ETIAS לצורך כניסה לאחת ממדינות שנגן. כמו כן, רומניה, קפריסין, בולגריה הן חלק מהאיחוד האירופי ולא חלק מאמנת שנגן, אך רומניה ובולגריה צריכות להצטרף להסדר של שנגן עד סוף השנה.
מדי פעם עולה התהייה – האם מדינת ישראל יכולה להפוך לחלק מהאיחוד האירופי? מדינת ישראל על פניו מקיימת את התנאים שנקבעו בקריטריוני קופנהגן להצטרפות לארגון: כלכלה חופשית, מוסדות דמוקרטיים יציבים, שמירה על זכויות אדם (אם כי יש מחלוקת בין ישראל לבין האיחוד בנושא זכויות האדם של הפלסטינים), וכן יכולת ליישים את החובות החוקיות הנלוות והסמכות של מוסדות האיחוד האירופי. עם זאת, מדינת ישראל מבחינה גיאוגרפית היא אינה חלק מאירופה, ולכן יש חשש שבכך יווצר תקדים לצירוף של מדינות נוספות לאיחוד שאינן גיאוגרפית חלק מאירופה (אם כי למעשה מבחינה גיאוגרפית, קפריסין היא חלק מאסיה, ולמרות זאת היא חברה באיחוד האירופי).
המשמעות של הנקודה הזאת מבחינת אזרחי מדינת ישראל, בהיותה לא חברה באיחוד האירופי, היא שהחל מהשנה הבאה, אזרחי ישראל (כמו האזרחים של עוד למעלה מ-60 מדינות ברחבי העולם), יצטרכו להצטייד באישור ETIAS לצורך כניסה לאזור שנגן ולמדינות האיחוד.
27 מדינות באירופה החליטו להתאגד יחדיו ולבסס מאפיינים משותפים כגון פרלמנט, חוקים, כלכלה משותפת, מטבע אחיד בחלקן וסממני ריבונות נוספים.
המדינות החברות באיחוד האירופי הן: איטליה, בלגיה, גרמניה, הולנד, לוקסמבורג, צרפת, אירלנד, דנמרק, יוון, ספרד, פורטוגל, אוסטריה, שוודיה, פינלנד, אסטוניה, הונגריה, לטביה, מלטה, סלובניה, סלובקיה, פולין, צ'כיה, קפריסין, בולגרי, רומניה, קרואטיה.
ממשלת בריטניה החליטה באמצעות משאל עם ב 2016 לפרוש מהאיחוד האירופי. ב 31 בינואר 2020 הם פרשו סופית מהאיחוד וכעת לא כלולים בו.
לא, שווייץ אינה חברה באיחוד האירופי. היא חברה באיגוד הסחר החופשי האירופי (EFTA), אך אינה חברה באזור הכלכלי האירופי (EEA), אשר מהווה חלק באיחוד האירופי. כתוצאה מכך, שווייץ אינה חלק משוק האירופי האחיד, אינה משתמשת במטבע האירו, ואינה כפופה לחוקים ולתקנות של האיחוד האירופי.
שווייץ קיימה משא ומתן עם האיחוד האירופי על הצטרפותה לאיחוד, אך ההצעה נדחתה על ידי העם השווייצרי בשנת 1992. שווייץ חתמה על מספר הסכמים עם האיחוד האירופי בנושאים כגון סחר, תנועה חופשית של אנשים, וחקלאות, אך היא שמרה על עצמאותה הפוליטית והכלכלית.
כן, שבדיה היא חברה באיחוד האירופי. היא הצטרפה לאיחוד ב-1 בינואר 1995, יחד עם אוסטריה ופינלנד. שוודיה היא חברה מלאה באיחוד האירופי, והיא כפופה לחוקים ולתקנות של האיחוד. היא חלק משוק האירופי האחיד, משתמשת במטבע האירו, ושותפה למדיניות החוץ והביטחון של האיחוד.
עם זאת, שבדיה אינה חברה בגוש האירו, והיא נוהגת במטבע שלה, הקונה השוודית. הציבור השוודי תומך באיחוד האירופי, וההצטרפות לאיחוד הייתה נושא שנוי במחלוקת בעיקר בשנות ה-70 וה-80.
לא, ישראל אינה חברה באיחוד האירופי. היא מדינה שכנה של האיחוד האירופי, אך היא אינה חלק מהאיחוד. ישראל חתמה על הסכם סחר חופשי עם האיחוד האירופי בשנת 2000, ויש לה יחסים דיפלומטיים קרובים עם רוב מדינות האיחוד. עם זאת, ישראל אינה כפופה לחוקים ולתקנות של האיחוד, והיא אינה שותפה למדיניות החוץ והביטחון של האיחוד.
אנחנו כאן בשביל לעזור לכם לוודא שאכן כך יהיה. למידע נוסף ולליווי בהוצאת ויזה לאירופה, צרו איתנו קשר